ג’וינט | גלילית

ג’וני, פייסל, ספליף, ירושלמי או פשוט: ג’וינט, הוא סיגריית קנאביס מגולגלת שיכולה להכיל גם טבק. הג’וינט הצנוע הצטרף לא מזמן לתרבות בת אלפי שנים של צריכת קנאביס דרך מקטרות, נרגילות וצ’ילומים. עם זאת, הוא לא מתקשה למצוא את דרכו לפסגת שיטות הצריכה בעידן המודרני – והוא עשה זאת מהר מאוד.

הג’וינט הוא אחת משיטות צריכת הקנאביס הנפוצות ביותר בימינו, אך הדבר לא תמיד היה כך. למעשה, הג’וינט הצטרף לתרבות קנאביס בת אלפי שנים רק בשלהי המאה ה-19. רוקח מאוניברסיטת גוודלחרה במקסיקו ציין בכתבים שלו ב-1856 שהוא שם לב לפועלים שמערבבים קנאביס עם טבק ומגלגלים את התערובת לסיגריות. 

ממקסיקו באהבה

הקשר של מקסיקו לקנאביס או ג’וינטים לא נגמר שם. הכינוי הלועזי לשאריות ג’וינט: Roach (בתרגום חופשי – תיקן), מגיע מהשיר המפורסם La Cucaracha שמספר על תיקן שלא מצליח לקום כי אין לו קנאביס לעשן. הג’וינט הרפואי הראשון בהיסטוריה נמכר כתרופה לאסטמה ב-1870 על ידי המותג Grimault Indian Cigarettes, והכיל עלי בלדונה, קנאביס ומעט חנקת אשלגן. 

הג’וינט האמריקאי הראשון

תנועת הראסטפארי של מארקוס גרייבי והאיסור על אלכוהול בארה”ב בשנות ה-20 של המאה ה-20 הביאו את הקנאביס, ובכך גם את הג’וינטים הנגישים והטרנדיים לשיאי הכרה חדשים. מוזיקאים, אמנים ואנשי רוח העדיפו לעשן קנאביס כדי לעורר יצירתיות מאשר לשתות אלכוהול בגלל שקנאביס לא פגע ביכולות המוטוריות שלהם. מוזיקאי הג’אז האמריקאים של שנות ה-20-30 כל כך זוהו עם סיגריות הקנאביס, שג’וינטים התחילו לקבל את הכינוי “סיגריות ג’אז”. 

הביקורת מתחילה

בשנת 1937, כשהקנאביס הוצא מהחוק בארה”ב – הג’וינטים היו המטרה העיקרית של כלי התקשורת. מיתוסים על הטמנת קנאביס בקופסאות סיגריות רגילות כדי לגרום לילדים לאובדן שפיות פורסמו, וזה היה רק חלק קטן במסע יחסי הציבור השלילי שנקרא Reefer Madness. 

בשנות ה-60 של המאה ה-20 הסתמנה בעולם תקופה של שינוי הגישה הציבורית כלפי משטר, ושטף את העולם גל קבלה מחודש לקנאביס.

הג’וינט נדלק מחדש

קמפיין ה- Reefer Madness קיבל ביקורות שליליות רבות מהאזרחים לאחר מלחמת ויאטנם, והתעורר קהל חדש בציבור – ההיפים. הקהל ההיפי מיהר לפתח אופנה עם אביזרים ייעודיים לעישון וצריכת קנאביס. חברות של ניירות גלגול מיהרו לתפוס את הקהל החדש שלהן עם מוצרי גלגול מעניינים ומגוונים, והן ממשיכות להרחיב ולגוון את האפשרויות הטמונות בשיטת הצריכה הזו עד היום.

משתמשים היום שבוחרים לצרוך את הקנאביס שלהם בג’וינט נהנים מיתרונות רבים. ראשית, השפעה בשאיפה לריאות תהיה מיידית והמהירה מבין שיטות הצריכה האחרות. האפשרות להכין מראש, לאחסן ולהתנייד עם ג’וינט נוחה יותר באופן משמעותי מכלי עישון אחרים. בנוסף – הג’וינט עמוס בקנאביס ביחס למקטרת –  מה שהופך אותו לפתרון מעולה לצריכה עם מינון מבוקר.

שיטה לא חסכונית 

על פי הערכות שונות, פחות מ-40 אחוזים מכמות החומר הפעיל שנמצא בג’וינט נספג במערכת הדם, הרוב נשרף במאפרה או מתאדה לאוויר בזמן הבעירה.

חשוב להדגיש כי עישון גורם לנזקים בריאותיים כתוצאה מחומרים רעילים שנפלטים בעת הבעירה וקיימות שיטות צריכה נוספות ללא הנזקים הנלווים לעישון, כמו אידוי או שימוש תחת הלשון.