דעה: קנאביס רפואי הוא לא רק 9 קטגוריות

אני מטופלת קנאביס כבר יותר מ-7 שנים. 6 שנים מתוכן עישנתי את אותו הפרח והיה לי טוב. בשנה האחרונה כולנו התוודענו לבתי המרקחת ולאסדרה החדשה. והאמת? מכל הסיפור הזה למדתי לא מעט על קנאביס.

מקצת התובנות שאספתי השנה אנסה להסביר מה באמת חשוב למטופל לדעת לפני שהוא פותח את האריזה (מהניסיון האישי שלי) ואיך ניתן לשפר את התקשורת בין המגדל למטופל.

אחד מהגורמים שמשפיעים על ההחלטה שלי, רגע לפני שאני בוחרת מוצר קנאביס רפואי, הוא כמות המידע שהצלחתי למצוא על המוצר. קנאביס הוא לא עוד תרופת מרשם רגילה, השפעת הקנאביס משתנה ממוצר למוצר, יש עניין של גנטיקת זן, איכות תהליך הגידול ועוד המון פרמטרים נוספים.

אם תהיתם, רוב אריזות מוצרי הקנאביס בשוק הישראלי מציגות לנו, המטופלים, מידע בסיסי בלבד. קטגורית המינון, האחוז הממוצע של חומרים פעילים (THC ו-CBD בלבד), שם חוות הגידול, מפעל העיבוד והאריזה, ובחלק מהמוצרים גם את שם הזן או המוצר.

ב-99% מהמקרים המידע הזה לא יעזור למטופל כדי לקבוע האם המוצר יסייע לבעיה הרפואית שלו או לא. ומה לגבי נראות ואיכות המוצר? מאחר והרגולטור מחייב אריזה אטומה לאור ואוויר, לא ניתן לקבל הצצה לפרחים. אולי הפרמטר החשוב ביותר להחלטת הרכישה.

ומה אם התעקשתי להשיג עוד מידע? הדרך היחידה בה ניתן לקבל מושג טוב יותר לגבי איכות התפרחות או השמן באריזה היא חיפוש מידע על המוצר באינטרנט. השיח מתקיים בעיקר בין המטופלים “מפה לאוזן” ברשתות החברתיות, ואנחנו נאלצים לחבר חלקי מידע, שלא תמיד נכונים או מדויקים.

אז נכון שלא ניתן לסכם את כל המידע על גבי אריזת מוצר הקטנה, אך לכל הפחות, צריך להיות מעבר של ידע מהחווה לרוקחים ולרופאים, ומהם אלינו – המטופלים, ורצוי כמובן שהמידע יהיה נגיש גם באתר האינטרנט של חוות הגידול או היבואן.

מקור אופי ואחוז ממוצע של חומרים פעילים? לא מספיק.

סאטיבה, אינדיקה או בלנד, THC, CBD ו-CBN. אלו הנתונים שמשרד הבריאות מחייב להציג על אריזות מוצרי הקנאביס. לאחרונה חויבו המגדלים לציין גם את האחוזים המדויקים של החומרים הפעילים. מספיק? ממש לא.

מה כן צריך להופיע על אריזת הקנאביס הרפואי?

קנבינואידים נוספים

בצמח הקנאביס קנבינואידים נוספים מלבד THC ו-CBD הפופולריים, שאינם מסומנים על האריזה או במקום אחר לצורך העניין. וזאת למרות שיש להם השפעה וסינרגיה עם קנבינואידים נוספים (אפקט הפמליה). המידע קיים אצל חברות הקנאביס. הן אוספות אותו במסגרת בדיקות מעבדה בהן נבחנות התפרחות, אך משום מה הן בוחרות שלא לפרסם את מידע לקהל הלקוחות.

גנטיקה

כשאני יודעת מהי גנטיקת הזן של מוצר מסוים, המוצר הזה מקבל ממד אמינות לא מבוטל. כיוון שעכשיו אני יכולה לחפש ולהגיע למידע נוסף שיסייע לי למטב את הטיפול בקנאביס. בסופו של דבר מינון T15/C3 אינו מהות תרופה, אלא יחס אחוזים של 2 חומרים פעילים בלבד, אשר שבשונה מעולם התרופות – אינם מעידים בהכרח על ההשפעה המתקבלת.

הוותיקים שביננו ודאי זוכרים, שבעבר מגדלים היו חושפים את כל עץ השורשים של הגנטיקה, הכולל לעיתים דורות רבים אחורה. בזמן האחרון, ניתן לראות את המגמה הזו חוזרת ובאה לידי ביטוי בציון הגנטיקה של רוב המוצרים שיובאו לאחרונה מקנדה או מאירופה ובחלקן גם מישראל.

הקרנות

הסיבה העיקרית שבגינה המוצרים עוברים הקרנות היא כדי לעקר פתוגניים ועובשים שעלולים להופיע על התפרחות במהלך הגידול והעיבוד. גידול פנים איכותי ומבוקר מייתר את הצורך לבצע הקרנות. סימון על אריזת המוצר כי הקנאביס לא עבר הקרנה יסייע לי ועוד למטופלים לקבל החלטה בנוגע לרכישת התרופה.

החשש שלי ושל מטופלים רבים נובע מכך שהקרנה רדיואקטיבית של מוצרים פוגעת בריכוז החומרים הפעילים ומשנה את הסינרגיה ביניהם. כך שההשפעה המתקבלת שונה לחלוטין ממוצר זהה שלא עבר הקרנה.

טרפנים

אין צורך לציין במדויק את אחוזי הטרפנים בכל פרח בשקית, מספיק לציין שניים-שלושה טרפנים בולטים כדי לתת לנו מושג לגבי הטעם, הריח וכן, גם לגבי ההשפעה של המוצר שאנחנו עתידים לרכוש. זו דרך מעולה לקרב מטופלים אל המוצר, בעיקר משום שזה מידע ייחודי שנכון לרגע זה, אף לא מגדל אחד חולק אתנו המטופלים.

בתכל’ס, הסיפור שמספרים הטרפנים הוא הכי קרוב שאפשר לשיווק קנאביס בשקית שקופה. ובאמת ניתן לראות שיותר ויותר מגדלים ברחבי העולם מציינים את הטרפנים הדומיננטיים במוצר.

הסיפור ברקע

מטופלים רבים רוצים לדעת מה סיפור הרקע העומד מאחורי המוצר או המותג. מי החברה שעומדת מאחוריו. מה הניע אותם וכד’. זו דרכו הבסיסית של הלקוח להרגיש הזדהות עם המותג ועם האג’נדה שמובילה החברה שטיפחה אותו. יכול להיות מרענן ומעניין אם ישתפו אותנו שיטת הגידול או יספרו לנו על המחזור הספציפי של אצוות קנאביס קרובה, דרך הפלטפורמות השונות.