איך לזהות עובש בקנאביס?

עובש לסוגיו השונים הוא אחד הפתוגנים המזיקים הנפוצים על צמחי קנאביס. החדרה של עובש לריאות של מטופלים עם מערכת חיסונית מוחלשת עלולה להיות הרסנית לבריאותם. מסיבה זו, תעשיית הקנאביס הרפואי בארץ ובעולם נוקטת צעדים מחמירים במיוחד כדי להילחם בנגע. למרות זאת, זיהוי וטיפול בעובש אינה משימה פשוטה, המצריכה גם את תשומת לבו של המטופל.

מה זה עובש? 

עובש הינו כינוי לקבוצת פטריות המכסה משטחים רווים בלחות ובעיקרם מזון. זנים מסוימים של עובש יכולים להתפתח על צמחי קנאביס ולהוות סיכון זיהומי לבני אדם. זוהי אינה תופעה נדירה. למעשה, מחקר שנערך בקליפורניה דגם תפרחות קנאביס מעסקי קנאביס שונים ומצא עובשים ב-90% מהן.

עובש אמנם נפוץ כמעט בכל סביבה, אך הוא משגשג בעיקר כשהלחות גבוהה מ-70% והטמפ׳ עולה על 24 מעלות. עובש מעדיף אוויר כלוא שאינו מתחלף יותר מדי. לכן מושבותיו נמצאים ברווחים שבין תפרחות הקנאביס (מצב של תת אקלים). תפרחות גדולות ודחוסות מספקות לו יותר מקומות מסתור מתאימים. 

סביבות גידול קנאביס הנן מקום מעולה להתפתחות מושבות עובש, במיוחד בשלבים המאוחרים של חיי הצמח. לכן, בין אם יצרני הקנאביס מחזיקים בחממה או בחדר סגור, הם דואגים להתקין מערכת אוורור שמחליפה את נפח האוויר בסביבת הגידול כל 2-5 דקות. סביבות הגידול אלו גם בדרך כלל מהונדסות לקלוט לחות עודפת, לסנן ולהניע את האוויר במידה נאותה ובאופן כללי לשלוט על האקלים במתקן הגידול.

סוגי עובש בקנאביס

פטריות עובש מורכבות משכבת חוטים, חלקיקים או סיבים שיחד נחשבים לאורגניזם שלם ונקראים מיסליום. עובש מתרבה באמצעות פיזור נבגים לאוויר וצורך רקמות שהוא מפרק בעזרת אנזימים.

למרות שעובש היא מילה אחת, ישנם כמה סוגי עובשים המאיימים על צמחי קנאביס ועל הבריאות שלכם:

עובש אפור בקנאביס

בוטריטיס סינראה – Botrytis Cinerea, או העובש האפור הוא כנראה העובש המוכר ביותר מבין אלו המאיימים על צמחי קנאביס. נבגי פטריית העובש הזו נמצאים כמעט תמיד באוויר, אך בוטריטיס פולש לצמח בד״כ דרך פצעים ופתחים בצמח – גם צמחים שנקצרו מהווים מטרה. לאחר שזיהמו צמח אחד, יוכלו להמשיך ולכסות חממות שלמות הכוללות אלפי צמחים – בתוך מספר שבועות בלבד.

בוטריטיס סינראה מופיע תחילה כנקודות שחורות על גבי העלים, ואז מתפתח לחבורות פלומתיות של סיבים אפורים-לבנים הנמצאים כמעט תמיד בלב התפרחות. כמו צמר גפן רך ופלומתי בגוון אפור בהיר. המושבות שלו נראות בעין אנושית, הן די גדולות ושונות בצורתן מכל מרכיבי התפרחת. קל לזהות מושבות שלו בתפרחת יבשה, ואין לצרוך את התפרחת אם זיהיתם עליה בוטריטיס.

עובש לבן בקנאביס

קימחון – Powdery Mildew, או העובש הלבן הינה קבוצת מזיקי גינה נפוצה בישראל, אולם היא נהנית לתקוף גם צמחי קנאביס. כמו בוטריטיס, גם נבגי קימחון נישאים באוויר. בשונה מן העובש האפור – הקימחון מקים את מושבותיו לרוב על עלוות הצמח ולא על פרחיו. קימחון משגשג באוויר עומד, תקופות בהן הצמחים עשירים בצמיחה צפופה תהיה שעת השיא שלו.

קימחון, בהתאם לשמו, נראה כאילו פיזרו קמח על העלים באזורים מסוימים. תחילה תבחינו בו באזורים המכילים מקבצים של נקודות לבנות על גבי עלי המניפה. אך עם התפתחותו הוא מתפשט גם לעלי הגביע, לתפרחות ואפילו לגזעים של הצמח.

הזיהוי שלו מבלבל שכן גם ריכוז טריכומות גבוה מייצר כתם לבן קטן. ההבדל הוא במבנה הכתם: קימחון מכתים אזורים שלמים על העלה או עלה שלם להבדיל מטריכומות שעושות נקודות בודדות שנראות ומזוהות תחת מיקרוסקופ. בכל מקרה, סביר להניח שלא תתקלו בסוג כזה של עובש בתפרחות קנאביס יבשות.

עובש שחור בקנאביס

פייחת – Sooty Mold, או העובש השחור למעשה כלל לא תוקף צמחי קנאביס, אלא ניזון מהפרשות מזיקים הנוטים לפקוד אותו. גם הפייחת נפוצה בגינות בישראל. עש הטבק, כנימות או חרגולים מסוימים שתוקפים תפרחות קנאביס משאירים הפרשות סוכריות הנקראות ״טל דבש״. טלי הדבש מושכים את נבגי הפטריה להקים מושבות על הצמחים המזוהמים.

את הפייחת ניתן לזהות בנוכחות מרובה של כתמים שחורים על גבי העלווה. היא יכולה להופיע בכל שלב בגידול הצמח. את הפייחת עצמה קל לנקות ולטפל בבעיה, וכאמור היא אינה עושה נזק משמעותי לצמח מלבד חסימת אתרים מהעלווה לקרינת אור ישירה. עם זאת, פייחת מהווה סימפטום המצביע על בעיית חרקים.

איך עובש לא נראה?

נהוג להאמין שריח של אמוניה, כלומר כזה המזכיר כלור או ניחוח חריף של שתן הינו סימן וודאי לנוכחותם של עובשים בתפרחת. עם זאת, זה לא בהכרח נכון. עובשים אכן מותירים ניחוח, חלקם אף מותירים ניחוח כימי – אמוני, או כזה המזכיר טחב. עם זאת, הארומות לא חד משמעיות והן יכולות להתערבב בקלות עם ריח של גנטיקות קנאביס המפיקות ניחוחות דומים. 

בנוסף למבחן הריח שיכול לתעתע, גם ריכוזי טריכומות על התפרחת לעתים נחשדים בהיותם עובשים. טריכומות על תפרחות אשר עוברות יישון ארוך נצמדות לעתים לשכנותיהן, ויחדיו הן מפיקות כתמים לבנים קטנים על התפרחת בתוצאה מאיבוד הצבע הירוק שלהן (כלורופיל). כדי לוודא שמה שאתם בוחנים הוא באמת עובש כדאי לגעת בנקודה זאת. אם היא מתפוררת או נמרחת לכם ביד או מרגישה שונה מכל טריכומה אחרת על התפרחת ייתכן ומדובר בעובש. בנוסף, ואולי אפילו חשוב מכל – כדאי לבחון נגעים בתפרחות בעזרת זכוכית מגדלת ומיקרוסקופ.

מה התעשייה עושה?

בפני יצרני הקנאביס הרפואי בארץ ובעולם עומדות אפשרויות פעולה רבות כדי להבטיח נוכחות עובשים מזערית בתפרחות ומוצרי קנאביס בכלל ולמזער את הסיכונים. ראשית, החברות יכולות לבחור בזנים עמידים יחסית לעובשים. שנית, כל מתקן גידול קנאביס צריך להקפיד על פרוטוקול הדברה יעילה לעובשים. לסיום, מתקני גידול צריכים להיות מאווררים מספיק ולהכיל פתרונות לשליטה בטמפ׳ ובלחות. חלק מהיצרנים מתקינים מסננים ייחודיים שמחטאים את האוויר במתקן.

עם זאת, הטיפול בעובשים לא נגמר בהכנה לגידול או במחזורים עצמם. למעשה, יצרני קנאביס בארץ ובעולם מטפלים בעובש על התפרחות גם לאחר הקציר בעזרת פיסול התפרחות והקרנתן. כלומר, מפני שעובשים נמשכים לתפרחות גדולות ודחוסות, בשלב הטרימינג יצרני קנאביס רפואי מפרקים אותן לפרחים קטנים. היצרנים מקפידים על רף גודל ומשקל מקסימליים לפרחים כדי לשמור על אחוז לחות בתוך התפרחת שאינו ידידותי לעובשים. הרף הממוצע עומד על גודל של עד 2.5 ס”מ ובמשקל של עד 2 גרמים. 

בנוסף לחלוקת התפרחות לפרחים קטנים, החוק הישראלי מחייב טיפול בקרינת בטא או גמא לחיטוי מוחלט של העובש מהתפרחת. הקרנות בטא וגמא יעילים מאוד לטיפול בפתוגנים נוספים. ישראל היא לא המדינה היחידה שמקרינה רשימה ארוכה של מוצרים לפני שהם מגיעים לשוק. טיפולי ההקרנות מעלימים עובשים ביעילות רבה והם אינם פוגעים בקנבינואידים. אולם הם כן פוגעים בריכוז הטרפנים בצמח, ובכך מפחיתים מהטעם, הארומה ומעוצמת אפקט הפמליה.